#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הד' רשויות?	"מדאורייתא יש ג' רשויות, א' רה""י, ב' רה""ר, ג' מקום פטור, וגזרו רבנן על כרמלית כדי שלא נבוא להתיר מרה""י לרה""ר (מ""ב בהקדמה)"	סימן שמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו לשון כרמלית?	"1) איתא בירושלמי (שבת פ""א ה""א) דהוא לשון רך מל, דאינו לח ואינו יבש אלא בינוני, ופי' הקרבן העדה דהוא מתרכך לגמרי כשמוללין אותו בידו (מ""ב ס""ק א'), והפני משה גרס ""רך ומלא""<br>2) רש""י (שבת ג' ע""ב) פי' שהוא לשון יערו וכרמלו דאינו מקום רבים או יחיד<br>3) הרמב""ם בפיהמ""ש (ריש שבת) פי' שהוא מלשון ארמלית דהיינו אלמנה שאינה בתולה ואינה אשת איש (וכ""כ ערוה""ש סע' ל""ז)"	סימן שמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו רה""י?"	מקום ד' על ד' טפחים, וגבוה או עמוק י' טפחים	סימן שמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם המחיצות מצטרפין לשיעור ד' על ד' טפחים?	"לפום ריהטא יש בזה מח' ראשונים אם המחיצות מצטרפין, רוב ראשונים (ר""ח, רי""ף, רמב""ם, רמב""ן, רשב""א, ריטב""א) ס""ל דאינם מצטרפין, ויש ראשונים (רש""י, רז""ה, תוס', רא""ש) דס""ל דמצטרפין (וכן נקטו הב""ח וט""ז), אמנם כתב הרמב""ן במלחמות דאם המחיצות חזקות ויכול להניח דף על גביהם אז המחיצות מצטרפין לשיעור ד' טפחים כיון שראוי להשתמש שם (א""ר, מ""ב ס""ק ג', שעה""צ ס""ק ד') [וע""ע בערוה""ש (סע' ה' - ז') דמתמיה על הא""ר דדוקא בחוליות הבור או בכלי כמו כוורת שייך להצטרף המחיצות מפני שדרכו להניח דף עליהם, ובזה בדוקא נחלקו הראשונים, אבל במחיצות שע""ג קרקע שהם עומדים להתשמש בתוכם פשוט דלכו""ע צריך חלל ד' בין המחיצות והמחיצות אינם מצטרפין], ועוד כתבו האחרונים (אבן העוזר, פמ""ג, ועוד) דאפי' אם אפשר להשתמש על גביהם מ""מ דוקא על עובי המחיצה נחשב כרה""י ולא בתוך החלל בין המחיצות (מ""ב ס""ק ג') [ואינו נחשב כחורי רה""י דאינו יכול להשתמש שם תחת הדף א""נ העיקר השתמשות הוא בתוכו ואינו יכול להיות טפל להשתמשות הטפל (חזו""א או""ח סי' ס""ב ס""ק י""ב - י""ג)]"	סימן שמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתל המתלקט?	"אפי' אם הוא גבוה י' טפחים מתוך שיפוע ד' אמות הוי כאילו זקוף כולו והוי רה""י (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ה')"	סימן שמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איפה המחיצות בתל המתלקט?	"יש בזה ג' שיטות:<br>1) השערי ציון (ח""א סי' ד' אות א') ס""ל דהוי מחיצות שאינן ניכרות שהם עשרה טפחים ישר באמצע התל<br>2) הגר""ח (הל' סוכה פ""ד) ס""ל דיש אלפי מחיצות קטנות שעולות והולכות במישור (zigzag) על האלכסון, וכל המחיצות שעולות מצטרפין ע""י לבוד להגיע לעשרה טפחים<br>3) החזו""א (או""ח סי' ק""ח ס""ק ט') פי' דמחיצה צריך להגדיר עד י' טפחים מן הארץ וא""כ כל משך האלכסון הוי המחיצה עד שיגיע לעשרה טפחים"	סימן שמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מודדין התל המתלקט?	"מהרלב""ח (סי' י""ט) מסתפק אם מודדין הד' אמות בקרקע או בשיפוע, והוא מצדד דהוי בשיפוע, וכן משמע מריטב""א (עירובין י""ט ע""ב), וכ""כ הגאו""י (עירובין שם) ולבוש וגר""ז, וכן הוא לשון המ""ב (ס""ק ה') ""שיפוע ד' אמות"", אכן החזו""א (כלאים סי' י""ב ס""ק כ""ג) ס""ל דהוא הקרקע, ועי' במ""ב דרשו לעוד מקורות {וכן משמע מתוס' זבחים (ס""ג ע""א) דאם הוא שיעור בשיפוע נמצא שהוא steeper טפי ממזבח וא""כ ליכא ראיה מתל המתלקט שהכבש יהיה הילוך ע""י הדחק}"	סימן שמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם השיעור ד' על ד' הן ואלכסונן?	"הרמ""א הביא שיטת ר""ת (עירובין נ""א ע""א) דס""ל כן, וסגי בעמוד של עיגול (שעה""צ ס""ק ו'), אכן כתב הא""ר דהוא דעת יחידאה והעיקר הוא כשיטת רש""י דס""ל דדוקא בהעברת ד' אמות ברה""ר הוי הן ואלכסונן משא""כ בעמוד של ד' הוי ממש ד' טפחים (מ""ב ס""ק ו'), וכתב הערוה""ש (סע' י""ג) דאפי' הרמ""א לא כוון לפסוק כר""ת אלא שיש להחמיר כדבריו."	סימן שמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום של ג' מחיצות?	"הרא""ש ס""ל דהוי רה""י מדאורייתא [ואפי' ב' מחיצות ולחי], והרמב""ם ס""ל דהוי כרמלית (מג""א ס""ק א'), אמנם הוסיף הערוה""ש (סע' ד') לבאר דעת הרמב""ם דהיינו דוקא כשהיא פתוח לרה""ר אבל אם היא פתוחה לכרמלית מודה דהיא רה""י מדאורייתא"	סימן שמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בד' דיומדין?	"הוי רה""י מדאורייתא (מג""א ס""ק א'), אבל אם כל אחד ואחד פחות מו' טפחים לא מהני והוי רה""ר (ערוה""ש סע' כ""ט)"	סימן שמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם נעץ קנה ברה""ר גבוה עשרה ובראשו טרסקל רחב ד', מה הדין 1) תחתיו 2) על גביו?"	"1) אפי' אם הטרסקל גבוה עשרה לא אמרינן גוד אחית דהוי מחיצה שהגדיים בוקעים בה ותחתיו הוי רה""ר [אלא שהוא רה""ר מקורה] 2) אם יש בו מחיצות גבוה עשרה הוי רה""י (מג""א ס""ק א', ע""פ הגהות מחה""ש ורע""א) "	סימן שמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעמוד גבוה עשרה רחב ד' ואין בעיקרו ד'?	"אע""פ שאין בו בקיעות גדיים מ""מ למטה אינו רה""י דהרי ליכא מחיצת עשרה לומר גוד אחית אבל על גביו הוי רה""י [דיורד למטה כדי שיוכל לחזור למעלה] (מג""א ס""ק א', מחה""ש), ועי' מש""כ לקמן סי' שנ""ה סע' א' דזהו דוקא בדליכא בקיעה כלל אבל בבקיעת דגים צריך מחיצת עשרה"	סימן שמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם דלתותיה נעולות בלילה האם הוא רה""י או כרמלית?"	"כתב הב""י דהוי רה""י גמורה, והא דמצינו בעירובין (ק""א ע""א) דירושלים מקרי כרמלית היינו משום דדיירי ביה רבים והוי כחצר של רבים שלא עירבו, ודלא כרבינו יהונתן דס""ל דעיר גדולה שיש בה דלתות הוי כרמלית ועל כן ירושלים מקרי כרמלית, אכן האג""מ (או""ח ח""א סי' קל""ט ענף ה' - ו') הביא עוד שיטות דס""ל דאפי' ע""י דלתות העיר נעשה ככרמלית ועדיין אסור לטלטל בו, ופסק דליכא מנהג כנגד שיטות אלו וא""כ מהראוי להחמיר ולפיכך מחמיר במאנהעטן אע""פ שיש בו דלתות."	סימן שמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כל עיר צריכה דלתות נעולות בלילה?	"כתב הב""י דוקא עיר שיש בה רה""ר מפולש משער לשער צריכה דלתות נעולות בלילה"	סימן שמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה ירושלים צריכה דלתות הרי כתיב ירושלים הרים סביב לה?	"תי' הערוה""ש (סע' ט""ו) על כרחך היו מקומות הרבה שאין ההרים מקיפין אותן"	סימן שמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בכתלים המקיפים רה""י?"	"על גביהם הוי רה""י אע""פ שאינם רחבים ד' טפחים דכיון דהם עושים היקף רה""י ק""ו שהם עצמם יהיו רה""י [והיינו דוקא כשיש חלל ביניהם ד' טפחים דאל""ה תלוי במח' לעיל (שעה""צ ס""ק ח')] (גמ' שבת צ""ט ע""ב, מ""ב ס""ק ח')"	סימן שמה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במחיצה של ה' טפחים ע""ג תל של ה' טפחים?"	"יש מח' תוס' (שבת צ""ט ע""ב) והרשב""א בחוליא של בור דאינו גבוה עשר דתוס' ס""ל דאינו רה""י והרשב""א ס""ל דהוי רה""י, אמנם במחיצה של ה' ע""ג תל של ה' כתב החזו""א (או""ח סי' צ""ו ס""ק כ""א) דלכו""ע הוי רה""י על גבי הכותל דכלפי הרה""ר יש בו גובה עשרה משא""כ בחוליית הבור ליכא עשרה כלפי הרה""ר (כן נראה כוונת דבריו)"	סימן שמה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בחורי בכותל 1) כלפי רה""י 2) כלפי רה""ר 3) מפולשים?"	"1) דיני כרה""י, ולפי תוס' (שבת ח' ע""א) אינו חייב עליו בשבת אלא אם הם רחבים ד' על ד' דאז נחשב כמקום חשוב והוי הנחה, ולפי הרשב""א ומאירי חייב אפי' בפחות מד' (מ""ב ס""ק ט') 2) קיי""ל כרבא דחורי רה""ר אינם כרה""ר ומבואר לקמן (סע' י""ג) דינם [גבוה י' ורחב ד' הוי רה""י, פחות מי' ורחב ד' כרמלית, אינו רחב ד' מקום פטור] 3) ה""נ הוי כחורי רה""י, אמנם אם הם למטה מי' טפחים יש בזה מח' ראשונים אם דינם כחורי רה""י או כחורי רה""ר דהבני רה""ר נמי משתשמין בהם, והמג""א (ס""ק ב') פסק כהראשונים (רשב""א, עי' שעה""צ ס""ק י') דהוי כהר""י, והגר""א (ס""ק ו') פסק כהראשונים (תוס' שבת ז' ע""ב) דהוי כחורי רה""ר"	סימן שמה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין אם יש גדיים בוקעים תחת החורי רה""י?"	"אפ""ה נחשב כרה""י (עירובין ל""ג ע""א, רע""א)"	סימן שמה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נעץ קנה ברה""י?"	"הוי כרה""י דאויר רה""י עולה עד לרקיע [וחייב אם נח ע""ג, ואפי' לתוס' דס""ל בחור דבעי מקום ד' מודו כאן דא""צ ד' דביתו כמאן דמליא דמי (תוס' שבת ח' ע""א, מג""א ס""ק ג')]"	סימן שמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם הכותל נוטה באלכסון, כיצד עולין הרה""י?"	"כתב החזו""א (או""ח סי' ע""א ס""ק ו') דאפ""ה עולה ישר עד לרקיע"	סימן שמה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש כלי ברה""ר 1) שגבוה י' ורחב ד' 2) שאינו גבוה י'?"	"1) הוי רה""י [בין בתוכו בין על גביו, ועולה עד לרקיע (מ""ב ס""ק ט""ז, שעה""צ ס""ק י""ד)] 2) אם הוא מחובר הוי כמו תל פחות מי' טפחים והוי כרמלית (תוס' שבת י""א ע""ב, מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ט""ז, שעה""צ ס""ק י""ז), ואם הוא אינו מחובר קיי""ל דאין כרמלית בכלים (רש""י שבת ח' ע""א, תוס' שבת ה' ע""א, מג""א ס""ק ד') ועדיין הוא כרה""ר [דלא כהגהות אשר""י ואבן העוזר דס""ל דהוי כמקום פטור (שעה""צ ס""ק ט""ו), והם מודו בטרסקל דתלוי באויר ע""י ידו דבטל לרה""ר שתחתיו והוי כרה""ר (רש""ש שבת ח' ע""א)] (מ""ב ס""ק ט""ז)"	סימן שמה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזהו רה""ר?"	"צריך תנאים אלו להיות רה""ר:<br>1) רחבים ט""ז אמה [ובטור איתא ט""ז על ט""ז, וקאי על השווקים (ערוה""ש סע' ט""ז)]<br>2) אינם מקורים<br>3) אין להם חומה או מפולש משער לשער (רש""י עירובין ו' ע""א, רא""ש, מג""א ס""ק ו')<br>4) אין דלתותיו נעולות בלילה<br>5) וי""א (רש""י, רא""ש, סמ""ג, סמ""ק, ספר התרומה, רוקח, תוס', מהר""ם, בה""ג [שלא בפנינו], או""ז, טור, רבינו ירוחם) דוקא בששים ריבוא כמו דגלי מדבר, ויש חולקים (רמב""ם, מגיד משנה, רמב""ן, רשב""א, הגהות מרדכי, ר""ן, ריב""ש, ר""ת, רשב""ם, רא""ם, מאירי) וסוברים דלא ילפינן מדגלי מדבר מנין הדורסים (ביה""ל ד""ה וי""א)"	סימן שמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עיר שיש בה חומה והרחוב מפולש משער לשער, האם כל הרחוב נחשב כרה""ר?"	"כתב הביה""ל (ד""ה אם) דמאחר שיש רחוב ט""ז אמה שאינה מקורה חל עליו דין רה""ר ונטפל עמה אפי' המקומות שאינם כנגד הפילוש והוו כרה""ר [והביא ראיה מב""ח ועולת שבת בדעת הרמב""ם דאפי' יערות הסמוכות לדרכים ג""כ נחשבים כרה""ר דשכיחי ביה רבים] {ונראה דזהו דוקא מקום שנכנסין בה בני אדם כשהולכים על הדרך אבל הרחובות שהולכים דרך שתי וערב כלפי הרה""ר אינם בכלל זה}"	סימן שמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא אם הרה""ר מוקף חומה או אינו מוקף חומה?"	"מבואר מרש""י (עירובין ו' ע""א) ע""פ גירסת הרא""ש דגרס ""או"" דדוקא בעיר שיש בה חומה צריך להיות מפולש משער לשער דומה לדגלי מדבר, ור""י באק מצא בזה כמה ביאורים:<br>1) הבית אפרים ביאר דאם יש בה חומה צריך הרבים לבטלו ודוקא כשהם הולכים ישר ומפולש משער לשער יש להם כח לבטל המחיצה [ולפי""ז ברה""ר שאינו מפולש משער לשער מהני צוה""פ שלא יהיה רה""ר]<br>2) משנת ר' אהרן ביאר דאם נתעקמו הדרך נמצאת שיש לה ג' מחיצות סביבה [ולפי""ז אם נתעקמו 90 מעלות ליכא ג' מחיצות סביבה]<br>3) האג""מ ביאר דהענני הכבוד נחשבין כמחיצות ולפיכך צריך להיות מפולש משער לשער כדי שיהיה דומה לדגלי מדבר<br>4) לכאורה מצי לפרש כפשוטו דצריך להיות דומה לדגלי מדבר דלא היה להם שום עיכוב ה""נ צריך להיות בלא חומה או מפולש משער לשער בלי שום עיכוב וכמ""ש המאירי (עירובין ו'), וכן משמע מנתיבות שבת (פ""ג הע' ז')"	סימן שמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט ב""מפולש""?"	"מבואר מרש""י (עירובין ו' ע""א) דהיינו מכוונים משער לשער זה כנגד זה, וכ""כ המג""א (ס""ק ו') והמ""ב (ס""ק כ'), וזהו העיקר שיטה להלכה, אכן כדאי להדגיש שיש ראשונים דס""ל דהוי רה""ר אם הוא מפולש אע""פ שאינו מכוון משער לשער, הלא המה הריטב""א (עירובין ו'), וכן הביא המשכנ""י בשם הרמב""ם, וכ""כ הריב""ש (סי' ר""פ), וכן הביא האג""מ (או""ח ח""ה סי' כ""ח) בשם כמה ראשונים, וכן משמע מגר""א (ס""ק ט""ו) דמציין לרש""י עירובין דף נ""ט ולא לרש""י דף ו', משמע דס""ל בדעת המחבר דא""צ מכוון משער לשער (ר""י באק)"	סימן שמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מקצת הרה""ר מקורה?"	"כתב היד רמ""ה (ב""ב פ""א אות קל""ט) דהמקום שאינה מקורה הוי רה""ר אע""פ שאין לה ט""ז אמות בלא צירוף מקום המקורה"	סימן שמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא ילפינן ממדבר דצריך יותר מששים ריבוא מחמת הנשים וטף?	"תרצו תוס' בעירובין (ו' ע""א) דלא ילפינן אלא ממה שמפורש בפסוק (מ""ב ס""ק כ""ג), ואפ""ה נשים וטף מצטרפין לשיעור ששים ריבוא דלא ילפינן ממדבר אלא המנין (בית אפרים או""ח סי' כ""ו)"	סימן שמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור זמן שצריך הששים ריבוא?	"השו""ע כתב ""בכל יום"", ותמה עליו המ""ב (ס""ק כ""ד) דלא מצא לשון זה בשום ראשון [אמנם, הב""י הביא הר""ן בשם הספר התרומה דמזכיר ""בכל יום"" מ""מ אינו נמצא בספר תרומה עצמה, איברא כן נמצא ברבינו פרץ (עירובין ו') ורבינו ירוחם (ני""ב ח""ד) והרע""ב (שבת פי""א מ""א)], אלא פי' המ""ב דסגי אם יש ששים ריבוא שמשתמשין בהאי דרך דבשעה""צ (ס""ק כ""ה) הביא מרש""י (עירובין נ""ט ע""א) דכתב שנכנסין בה ""תמיד"" ששים ריבוא, ובביה""ל (ד""ה שאין) הביא מריטב""א דאפי' הסוחרים שבאים לתוך העיר מצטרפין לששים ריבוא, משמע דסגי בעיר שיש בו ששים ריבוא, ונראה דזהו נמי כוונת הרמב""ן (עי' בסמוך) דס""ל דדרך שהולך מעיר לעיר שכל העולם משתמשין בה נמי נחשב כרה""ר, והיינו דיש ששים ריבוא שמשתמשין בה לאחר זמן, וכן נראה כוונת הרא""ה נמי שמובא בביה""ל (שם) דאם שיירות מצויות שם ומשתמשין בה תדיר הוי ג""כ רה""ר אע""פ שאין כאן ששים ריבוא בדרך אחד [ובזה רוצה ליישב המקושש דבודאי לא עשה המלאכה בפירסום {אבל יש לדחות דעשה המלאכה בלילה א""נ עשה בפירסום וכמ""ש בתוס' ב""ב (קי""ט ע""ב) בשם המדרש דמקושש לשם שמים נתכוין להראות עונש דשבת}], והערוה""ש (סע' כ""ו) מציע ד""כל יום"" לאו דוקא דהוא מן הנמנע להיות ששים ריבוא ביום אחד, וכן נקט האג""מ (או""ח ח""א סי' קל""ט ענף ה') דתלוי אם יש ששים ריבוא שיש להם היכולות להשתמש בה [אלא שמשמע מדבריו דתלוי בשיעור י""ב מיל כמחנה ישראל {וצ""ע דכפשוטו תלוי באנשים ששייכי לרחוב זה ואין נפק""מ כמה מפוזרים הם, וכמ""ש ברמב""ן ורא""ה}] {ואפשר דכל זה לשיטות אלו דא""צ ששים ריבוא בכל יום על כן סגי אם ששים ריבוא משתמשים בה אבל לפי הראשונים דצריך ששים ריבוא בכל יום אפשר דס""ל דצריך בפועל ששים ריבוא להשתמש בה בכל יום ולא סגי במה שיש להם רשות להשתמש בה}"	סימן שמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ברחוב שהולך מעיר לעיר?	"הרמב""ן כתב דאפי' להראשונים דס""ל דצריך ששים ריבוא היינו ברחוב שבתוך העיר אבל רחוב שהולך מעיר לעיר וממדינה למדינה עד סוף כל העולם הוי רה""ר אפי' אם אין בה ששים ריבוא [והרמב""ן עצמו חולק על שיטות אלו וס""ל דהוי רה""ר בכל אופן אפי' בתוך העיר] (ביה""ל ד""ה שאין), ומשמע מהערוה""ש (סע' י""ח) דהדרך צריך להיות ראוי לששים ריבוא {ונראה לפרש דהעיקר הוא ששים ריבוא יש להם רשות להשתמש בה וממילא אפי' אם ליכא ששים ריבוא בעיר זה מ""מ אם רחוב זה הולך מעיר לעיר וממדינה למדינה באופן שמצוי שם בכל מקומות אלו יחדו ששים ריבוא נמצאת שרחוב זה שייך לששים ריבוא ועל כן נחשב כרה""ר}"	סימן שמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההכרעה לגבי ששים ריבוא?	"השו""ע סותם להחמיר ואח""כ הביא המקילין, ומשמע דמדינא פסק לחומרא דא""צ ששים ריבוא, וכן מבואר דעת המחבר בהרבה דוכתי (ביה""ל ד""ה שאין), וכן נקטו המשאת בנימין ומהרש""ל להחמיר, אבל הט""ז (ס""ק ו') כתב דנוהגין להקל ואין למחות בידם, והמג""א (ס""ק ז') כתב יותר מזה דרוב הפוסקים להקל, והכריע המ""ב (ס""ק כ""ג, ביה""ל ד""ה שאין) דכל בעל נפש יחמיר לעצמו ועל כן אין לסמוך על עירוב של צוה""פ אלא על דלתות [אבל הביא מא""ר דאם יש עוד צירוף יש להקל כדעה ראשונה דא""צ ששים ריבוא]"	סימן שמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הלימודי זכות על מנהג העולם להקל?	"מצינו כמה לימודי זכות:<br>1) הערוה""ש (סע' י""ח - כ') מצדד להחמיר מדינא אבל כתב דהוי כאילו בת קול יצא דהלכה כשיטת מקילין, ורצה ללמד זכות עליהם דאינו נקרא רה""ר אלא אם הוא דרך אחד שכל בני העיר משתמשין בה, ולמשל בהמדבר במחנה ישראל כל שבט ושבט השתמשו בדרך אחר ורק במחנה לויה כולם השתמשו בדרך אחד לבא אל משה ועל כן דוקא התם נחשב כרה""ר [ועוד מצדד דאפשר לומר דאפי' אם לגבי הוצאה והכנסה הוי רה""ר מ""מ לגבי עירוב לא הוי רה""ר אלא ברה""ר אחד], ומ""מ היתר זה לא מהני אלא ברחובות שבתוך העיר ולא ברחובות שהולכים מעיר לעיר (ערוה""ש סע' כ""ו)<br>2) החזו""א (או""ח סי' ק""ז) מחדש להקל בכל עיירות דס""ל כרבנן דלא אתי רבים ומבטלי מחיצה בשם ד' מחיצות וה""ה בג' מחיצות ממש, ואפי' בפירצה יותר מי' אמות, וממילא אם יש רחוב אחד שכלה במחיצה נמצא שיש לה ג' מחיצות וממילא הוי כרה""י [וכן מבואר בסוגיא דאחורי רחבה בעירובין דף ז' (ר""י באק)], ואז דינו כמחיצה וממילא כל הרחובות הפתוחין לתוכו נמי יש להם ג' מחיצות והוו כרה""י ועל כן יש להקל ע""י צורת הפתח ואפי' בעיירות גדולות של ששים ריבוא {ויש כאן כמה חידושים, חדא, דס""ל דפירצת עשר אינו דאורייתא [ורש""י (צ""ד ע""א) משמע דפרצת עשר דאורייתא, ודחה החזו""א דרש""י קאי להו""א, אמנם משו""ע (סי' שס""א סע' ב') סותם כרש""י ומשמע דפרצת עשר דאורייתא (הגרח""צ גערליק)], ועוד דס""ל דיכול להתירו ע""י צוה""פ, ועוד דפסק כרבנן ולא כר' יהודה [דלא כריטב""א דס""ל כר' יהודה דאתי רבים ומבטלי מחיצתא], ועוד דג' מחיצות שלימות הוי כמו שם ד' מחיצות, והוסיף הגרח""צ גערליק דמבואר בשו""ע דבעיר שמוקף חומה ומפולש משער לשער הוי רה""ר [והחזו""א אוקמיה ירושלים דיש כמה ציורים אבל מסתימת המחבר משמע דהוי רה""ר בכל אופן], ובאמת החזו""א טורח למצוא לימוד זכות מפני שאינו רוצה לסמוך על השיטות דצריכים ששים ריבוא}<br>3) ר""י באק (והגרח""צ גערליק שליט""א) רוצה ללמד זכות דמבואר בשו""ע דרחוב [או עיר] שמוקף חומה אינו רה""ר עד שיהא מפולש משער לשער, וזהו אפי' בפירצה יותר מעשר והפשט הוא דאינו דומה לדגלי מדבר, וא""כ כל רחוב שכלה בסוף או הולך עקום באופן שהוא מוקף חומה [עומד מרובה על הפרוץ, ואפי' בפירצה יותר מי' אמות] ואינו הולך משער לשער אינו רה""ר דאורייתא ויכול לערב בה בצוה""פ"	סימן שמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אנשים שהולכים בתוך מכונית של רה""י מצטרפין למנין ששים ריבוא?"	"מבואר מפמ""ג (סי' שס""ג א""א ס""ק ל') וערוה""ש (סע' כ""ו) דמצטרפין, ודלא כישועות מלכו (או""ח סי' כ""ו - כ""ז) ובית אפרים [והבית אפרים מיירי לגבי אתי רבים ומבטלי מחיצתא, ואולי דהוא מודה לגבי הששים ריבוא]"	סימן שמה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במבואות שהולכים לתוך ר""ה?"	"רש""י והרמב""ם והרמב""ן ס""ל דלעולם אינם כרה""י עד שיהא רחב ט""ז אמות (ביה""ל ד""ה י""א), והרא""ש ס""ל דאם הם רחבים י""ג ושליש ופתוחים לרה""ר בשני ראשיהם לארכן הוי כרה""ר כיון דבקעי בהו רבים, ולפי הרשב""א בחידושים והריטב""א ומאירי ותוס' א""צ י""ג ושליש [אלא סגי בי' אמות (שעה""צ ס""ק כ""ט) א""נ בד' טפחים (גר""א ס""ק י""ח), ואפשר דכוונת השעה""צ רק דא""צ יותר מי' אמות אבל מודה דשיעורו ד' טפחים וכמ""ש לקמן (סי' שנ""ד סע' א') (מ""ב דרשו)] אבל עדיין צריך מפולש משני ראשים, והרשב""א בעבודת הקודש כתב דאפי' אם רק פתוח מצד אחד לרה""ר הוי כרה""ר, והשו""ע בסע' ח' הביא הרשב""א בעבודת הקודש, ובסע' ט' הביא הרא""ש [וק""ק דאינו מזכיר שהוא מח' (ביה""ל ד""ה י""ג)]"	סימן שמה סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם המבוי פתוח לרחבו של הרה""ר?"	"כתבו תוס' עירובין (ו' ע""ב) דאינו רה""ר (מ""ב ס""ק כ""ז), אבל יש אחרונים שרוצים ליישב השני סעיפים שבשו""ע דהא דכתב בסע' ט' דהוי רה""ר דוקא בי""ג ושליש אמות ודוקא בשני ראשים היינו לרחבו של רה""ר [ואפשר דזהו כוונת הגר""ז (סע' י""ב), ושמעתי דכן מפורש בב""י לקמן (סי' שס""ד) (הגרח""צ גערליק שליט""א)], אבל הביה""ל (ד""ה י""ג) דחה פירוש זה, ואם המבוי רחוב ט""ז אמות פשוט דהוא רה""ר (וכן מדויק במ""ב לקמן סי' שס""ד ס""ק א')"	סימן שמה סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ברחוב בעיר שיוצא חוץ לעיר?	"לפי הרמב""ן דרחוב שהולך מעיר לעיר הוי רה""ר אפי' לרש""י, ממילא אותו רחוב כשהוא בתוך העיר נמי דינו כרה""ר דומיא דרחוב קצר מט""ז אמות שפתוח לרחוב של ט""ז אמות (ביה""ל ד""ה ושני)"	סימן שמה סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש דבר ברה""ר 1) למטה מג' טפחים 2) בין ג' לט' 3) בין ט' לי' 4) למעלה מי'?"	"1) הוי בטל לרה""ר, ואפי' צואה וקוצים דאין הרבים דורסים עליהם 2) אם הוא רחב ד' הוי כרמלית [ואפי' אם רבים מכתפים עליו (רשב""א, מ""ב ס""ק ל""א)], ואם פחות מד' הוי מקום פטור 3) אם רבים מכתפים עליו [והיינו בפועל שהרבים מכתפים עליו, ודלא כהרשב""א בדעת הרמב""ם דס""ל אפי' מקום שראוי לרבים דפשטות הגמ' משמע דוקא כשמכתפין, והמאמר מרדכי ס""ל דאף הרמב""ם מודה בזה (ב""י, מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק ל""ג, שעה""צ ס""ק ל""ו)] הוי כרה""ר, ולפי הרא""ש וטור מיירי בין ט' לי' אבל קיי""ל כרש""י והרמב""ם דדוקא ט' מצומצמות הוי כרה""ר (שו""ע, מ""ב ס""ק ל""ו) {וא""כ לדידן דיש לנו הרבה שיטות בשיעור טפח נפלה לבירא דין זה (ר""י באק)}, ולפי הראב""ד צריך להיות רחב ד' אבל אנן קיי""ל כרש""י והרמב""ם [והרא""ש] דא""צ רחב ד' (ב""י, מ""ב ס""ק ל""ד, שעה""צ ס""ק ל""ז) [והתוס' רי""ד ס""ל כהרא""ש מט' עד י' ומכריח דעל כרחך הוא דוקא רחב ד' דאי אמרת דאפי' פחות מד' הוי כרה""ר א""כ אפי' גבוה יותר מי' יהא כרה""ר דהרי מכתפין עליהם אפי' למעלה מי' אלא על כרחך דוקא רחב ד' ולמעלה מי' אינה כרה""ר מפני שהוא רה""י ולא אתי רבים מכפתים ומבטלים הדין רה""י, ובדעת הרא""ש עצמו דס""ל דהוי כרה""ר אפי' פחות מד' טפחים ביאר הקה""י בשם חכם אחד דהוי כרה""ר מפני שהוא באויר רה""ר אבל אינו חולק רשות לעצמו] 4) אם רחב ד' הוי רה""י, ואם לאו הוי מקום פטור"	סימן שמה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם צריך רחב ד', מה הדין אם הוא 1) אריך וקטין 2) סמוך לכותל ויש בו כדי לחוק?	"1) אפי' אם ארכו מאה אמה אינו כמקום ד' על ד' (ב""י, מ""ב ס""ק ל') 2) קיי""ל כחכמים שחולקים על ר""מ ולית לן חוקקין להשלים, ומיירי כגון שהעמוד סמוך לכותל (מ""ב ס""ק ל""ח) [והמג""א (ס""ק ט') כתב ציור דחור בכותל, ועי' בשעה""צ (ס""ק מ') דהאחרונים מפקפקים עליו]"	סימן שמה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגומא 1) שאינה עמוקה ג' 2) עמוקה ג' עד י' 3) עמוקה יותר מי'?	"1) הוי כרה""ר [אע""פ שרחב הרבה (מ""ב ס""ק ל""ט)] 2) אם רחב ד' הוי כרמלית [ואפי' אם רבים משתמשים בה בעומק ט' מ""מ הוי השתמשות ע""י הדחק ולא שמיה השתמשות (מ""ב ס""ק מ', שעה""צ ס""ק מ""א)], ואם אינו רחב ד' הוי מקום פטור 3) רחב ד' הוי רה""י, ואם אינו רחב ד' הוי מקום פטור [אפי' אם עמוק הרבה (מ""ב ס""ק מ""ב)], ואם הניח עליה דף רחב ד' הוי רה""ר (ערוה""ש סע' ל""ב)"	סימן שמה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגומא מלאה 1) מים 2) פירות?	"1) כיון שיכול לראות המחיצות אינו מבטל המחיצות [ואם מתלקט י' תוך ה' אמות הוי כרמלית (ערוה""ש סע' ל""ג)] 2) תוס' (שבת ק' ע""א) ס""ל דאפי' אם דעתו לפנותן אפ""ה מבטלי המחיצות ולא הוי כרה""י [ומ""מ אינו כרה""ר לקולא דהרי אפשר ליטול הפירות משם, ואם מבטל הפירות שם לעולם בתחילה צידד הפמ""ג דהוי כרה""ר אפי' לקולא והשיג עליו השעה""צ (ס""ק מ""ה) דאפשר דאמרינן בטלה דעתו, ובאמת בסוף הפמ""ג מסתפק דאולי דינו ככרמלית או כמקום פטור], והרשב""א ס""ל דדוקא פירות האסורים [כגון טבל] מבטל המחיצות ולא שאר פירות [אפי' אם מבטלו בפירוש (שעה""צ ס""ק מ""ו)] (מ""ב ס""ק מ""א), והערוה""ש (סע' ל""ג) סותם כתוס'"	סימן שמה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עד כמה תופסת רה""ר?"	"עד י' טפחים, ולמעלה ממנו הוי מקום פטור [וביאר הערוה""ש (סע' ל""ה) הענין של ההלכה למשה מסיני דרה""י עולה עד לרקיע דיש ליחיד רשות לבנות למעלה מה שירצה משא""כ רה""ר אין לרבים רשות אלא לילך או להניח חפציו שם לשעה אבל אין להם רשות לבנות למעלה ולתקן ולכן אין רשות הרבים עולה אלא עד שיעור מחיצה שהיא י' טפחים]"	סימן שמה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לזרוק דבילה שמינה על כותל ברה""ר?"	"למטה מעשרה חייב משום העברת ד' אמות ברה""ר [לר""ת כגון שפני הכותל ד' על ד', ולריב""א כיון שרואה את הקרקע חשיב כמונח ע""ג הקרקע (תוס' שבת ז' ע""א)], ואם הוא למעלה מעשרה פטור, אבל חידש השעה""צ (ס""ק מ""ז) דאסור מדרבנן שמא יפול על הארץ {וצ""ב דמבואר בגמ' שבת (צ""ז ע""א) ורש""י שם דליכא איסור אם נופל דהוי כמתעסק בעלמא והוי דבר שאינו מתכוין, ותי' ר""י באק ע""פ הגמ' עירובין (צ""ח ע""ב) בכלים על הזיז דכתב רש""י דרוב פעמים נופל ונראה כאילו הוא זורקם בידים, ועדיין צ""ב מהו הגדר לגזירה זו דהרי דבר שאינו מתכוין מותר אפי' אם רוב פעמים נעשה האיסור, ועי' מש""כ לקמן (סי' שנ""ד) דאם רוב פעמים נופל נראה כאילו הוא מכוין לזרקו לשם}"	סימן שמה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נעץ קנה ברה""ר ויש כלי על גביו?"	"אם יש לכלי מחיצות עשרה ורחב ד' הוי רה""י בתוך הכלי אבל למטה מהכלי הוי רה""ר (מ""ב ס""ק מ""ד) [וקירוי פחות מד' טפחים לא שמיה רה""ר מקורה (מ""ב לקמן סי' שמ""ו ס""ק כ""ז), והכא מיירי כשעמוד ממעט משיעור קירוי (מ""ב דרשו)]"	סימן שמה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל ד' אמות במקום פטור?	"יש שיטת הרא""ה דס""ל דגזרו שלא לטלטל ד' אמות במקום פטור, אכן מבואר בשעה""צ (ס""ק מ""ח) דלא קיי""ל כוותיה דכתב דמותר לילך על קורה גבוה י' טפחים ברה""ר וחפצים בידו [וכן מבואר משעה""צ (ס""ק מ""ז) דלא אסר לזרוק דבילה שמינה למעלה מעשרה אלא משום חשש שמא יפול ולא חשש לשיטת הרא""ה] (עם ר""י באק)"	סימן שמה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בחורי רה""ר?"	"אם אינם מפולשים הוי חורי רה""ר וקיי""ל דאינם כרה""ר אלא תלוי במדותיהם, למטה מג' הוי כרה""ר [וצ""ב דהוי רה""ר מקורה, ועוד הקשה החזו""א הרי יש לה ג' מחיצות מחמת הב' צדדין, ונראה לר""י באק ליישב כפשוטו אה""נ לא יהיה רה""ר מטעמים אחרים, וכן מדויק בלשון המ""ב דכתב דנחשבים ""כקרקע רה""ר"", ור""ל לגבי מקום קרקעו כל שהוא תוך ג' טפחים יש לה דין קרקע רה""ר אבל פשוט דמטעמים אחרים לא יהיה רה""ר], מג' עד עשרה הוי כרמלית אם רחב ד' ואם אינו רחב ד' הוי מקום פטור [והערוה""ש (סע' ל""ו) ס""ל דאם הוא פחות מג' טפחים הוי כרה""ר], ולמעלה מי' הוי רה""י אם רחב ד' ואם אינו רחב ד' הוי מקום פטור"	סימן שמה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ציורים של כרמלית?	"ים, בקעה, אצטוונית [מקום שיושבים הסוחרים], אצטבא שלפני העמודים [מקום שמניחין עליו הפרקמטיא], קרן זוית, רה""ר מקורה, תל וחריץ רחב ד' ואינה גבוה י' טפחים"	סימן שמה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה ים אינו נחשב כרה""י מחמת המחיצות?"	"1) תי' המג""א (ס""ק י""ד) דמצוי ששפתו אינו מתלקט י' טפחים תוך ד' אמות, אמנם מבואר מסוף דבריו דאפי' אם יש לה מחיצות מ""מ הוי כרמלית מדרבנן דומיא דקרפף שאינו הוקף לדירה (מ""ב ס""ק מ""ח) {דהמג""א מיירי בגומא עמוק י' בתוך הים, ולפי המחה""ש מיירי כשהוא יותר מבית סאתים, ואפי' להפמ""ג דס""ל דמיירי בפחות מבית סאתים ואפ""ה נחשב כקרפף (וכמ""ש הביה""ל ד""ה כגון) היינו דוקא מפני שהמים מכסים כל המחיצות בשוה ואינו ניכר כלל המחיצות אבל לגבי המחיצות של הים גופה פשוט דאין המים מבטלי המחיצות ועל כרחך אינו ככרמלית אלא כשהוא יותר מבית סאתים}<br>2) המאירי תי' שהמחיצות רחוקות זו מזו מאד ואינם מצטרפין [ובנהר יש שתי מחיצות שרחוקות]<br>(מ""ב ס""ק מ""ח, ועי' ביה""ל לקמן סי' רמ""ו סע' ג')"	סימן שמה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ברקק מים ברה""ר?"	"אם עמוקה י' ורחב ד' הוי כרמלית [והפמ""ג מסתפק לומר דהיינו רק לחומרא אבל מדאורייתא עדיין הוי רה""י, אבל המאירי משמע דמן התורה הוי כרמלית דבאגם אין המחיצות ניכרות (מ""ב ס""ק מ""ח, שעה""צ ס""ק נ""ג)], ואם אינה עמוקה עשרה ויש עליה דף שבני אדם הולכים עליו הוי רה""ר, ואם אינה רחבה ד' ובני אדם דולגים עליה לפי הרמב""ם הוי רה""ר ולפי רש""י אינה רה""ר אלא אם עוברים בתוכה (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק מ""ח)"	סימן שמה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בין העמודים?	"ר' יוחנן ס""ל דהוי ככרמלית, ורב יהודה ס""ל דהוי כרה""ר, והרמב""ם פסק כרב יהודה, והרשב""א והרא""ש פסקו כר' יוחנן, והמחבר משמע דס""ל כהרמב""ם דהוי כרה""ר אבל רוב הפוסקים ס""ל כר' יוחנן דהוי ככרמלית (מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק נ') [ולפי הרמב""ם והמחבר ש""מ דרה""ר שמתקצר לאורך רה""ר עדיין נחשב כרה""ר, והעולת שבת כתב דלפי הרא""ש דעדיין צריך י""ג ושליש אמות ה""נ צריך י""ג ושליש אמות בין העמודים, אכן המג""א חולק עליו וס""ל דכאן מודה הרא""ש דא""צ י""ג ושליש אמות כיון דרבים בוקעים בהן הם טפלים להרה""ר]"	סימן שמה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באיצטבא שאינה גבוה ג' טפחים?	"כתב המ""ב (ס""ק נ""ב) דהוי כרה""ר, אבל השעה""צ (ס""ק נ""ח) הביא מרשב""א דאפשר דאינה כרה""ר דלא ניחא תשמישתא בפני העמודים {ויש לעיין אם ס""ל דה""ה בצואה אם אינו דורס עליו אינו כרה""ר}"	סימן שמה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במוקף ג' מחיצות 1) בלא לחי וקורה 2) עם לחי או קורה?	"1) הרמב""ם ס""ל דזהו הציור דקרן זוית והוי כרמלית, ושאר ראשונים ס""ל דזהו רה""י דאורייתא וקרן זוית הוי כגון שהכניס ביתו והניח מקרקעו לרה""ר א""נ ביתו עומד באלכסון (מ""ב ס""ק נ""ד) [וק""ק למה נקטו השו""ע ורמ""א ציור דרמב""ם (ערוה""ש סע' מ')] 2) לפי הרמב""ם לחי משום מחיצה והוי רה""י דאורייתא אבל קורה משום הכירא ומותר לטלטל בתוכו אע""פ שאינו רה""י מדאורייתא, ולפי שאר ראשונים פשוט דמותר לטלטל בו דהוי רה""י (מ""ב ס""ק נ""ה)"	סימן שמה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הדינים ברה""ר מקורה?"	"הפטור דמקורה הוי דאינו דומה לדגלי מדבר (גמ' שבת צ""ח ע""א, מ""ב ס""ק נ""ו), ומבואר לקמן (סי' שמ""ו) דהיינו דוקא מקום ד' על ד', ועוד מבואר בגמ' (שבת שם) דאפי' תחת עגלה אינו כרה""ר וכמ""ש המג""א (סי' רס""ו ס""ק ז') [וע""ע ישועות מלכו או""ח סי' נ""ב], ולפי""ז אם נתגלגל כובעו תחת מכונית בשבת יהא אסור להביאו מתחת המכונית לרה""ר (מ""ב דרשו) {ונראה דתחת המכונית הוי כרמלית בין כשהיא גבוה ג' טפחים בין כשהיא פחותה מג' טפחים דאפי' אם יש בה לבוד מ""מ לא נעשה חורי רה""י כיון שאינו יכול להגיע לשם מרה""י, וכיון שהוא ודאי כרמלית פשוט דא""צ ראשו ורובו תחתיו וכמ""ש לקמן סי' ש""נ סע' א'}"	סימן שמה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית שאין תוכו עשרה וקירויו משלימו לעשרה?	"תוכו כרמלית [דליכא מחיצות עשרה בפנים (רש""י) א""נ כיון דלא חזי לדירה הוי כאילו אין לו מחיצות (ר""ח ור""ן) (שעה""צ ס""ק ס""ה), והביה""ל (ד""ה תוכו) מסתפק אם מדאורייתא הוא רה""י, ולפי הר""ח והר""ן שפיר יש להסתפק אבל לפי רש""י לכאורה פשוט דמדאורייתא אינו רה""י (עי' מ""ב עו""ה הע' פ""א)] ועל גביו רה""י [וכפשוטו אם יש חלון ד' על ד' נעשית תוכו כחורי רה""י להגג, ועי' במ""ב דרשו], ואם חקק בו [חלל (מ""ב ס""ק נ""ט, שעה""צ ס""ק ס""ג)] ד' על ד' באמצע הוי רה""י, והשאר הוי חורי רה""י [וצ""ע למה השמיט הרמב""ם דין זה (ביה""ל ד""ה בית)]"	סימן שמה סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא מסוכה דאמרינן דהחקק צריכה להיות תוך ג' טפחים להמחיצות?	"תי' הרא""ש דדוקא בסוכה בעינן מחיצות הסמוך לסכך משא""כ בשבת סגי להיות מקומו משומר והכא יש לה מחיצה עשרה מבחוץ (ב""י), ודייק המג""א (ס""ק י""ג) דאם אינם גבוהות עשרה מבחוץ לא מהני החקק [וגם על גביו אינו רה""י (שעה""צ ס""ק ס""ו)] אא""כ הוא תוך ג' טפחים להמחיצות, אבל הא""ר מסתפק בזה דלפי הר""ן (ותוס' שבת ז' ע""ב) יכול להצטרף החיצונות עם המחיצות של החקק להשלימו לעשרה (מ""ב ס""ק ס""ד, שעה""צ ס""ק ס""ז) [והר""ן הביא ראיה דמצטרפין מהא דקיי""ל דגידוד מצטרף למחיצה (עירובין צ""ג ע""ב), ואע""פ דאינו מוכח שם כלל דהיה מרחק בין הגידוד והמחיצה מ""מ ס""ל להר""ן דאין סברא לחלק, אבל עדיין תמוה דברי הר""ן דכאן מיירי לגבי החקק ומבואר בגמ' שם דאפי' למ""ד דאין מצטרף גידוד ומחיצה מודה בחצר תחתונה דמצטרפין וה""נ לכו""ע ליצטרף, אמנם כבר הקשו תוס' (גיטין ט""ו ע""ב) על רש""י קושיא זו, ותי' הפנ""י דהא דאמרינן דרב חסדא בתחתונה היינו לגבי עירובי חצרות אבל לגבי עשיית רה""י אינו רה""י עד שהוא מובדל מרה""ר אפי' מבחוץ] {ולפום ריהטא נמצאת שיש כאן מח' יסודית בין הרא""ש והר""ן אם יכול להצטרף מחיצות להשלים עשרה טפחים אפי' אם הם רחוקים זה מזה, אכן הוא דבר תמוה לומר דהר""ן ס""ל דיכול לצרף ב' מחיצות של חמשה טפחים כשהם רחוקים הרבה בהדדי, אלא נראה לפרש דהר""ן קאי דוקא כאן דיש קירוי בתוך עשרה ולא ניחא תשמישתיה תחת הקירוי על כן אפשר לצרף המחיצות אבל בלא""ה אינו יכול לצרף, וצ""ע בדברי הגר""א לקמן (סי' שנ""ח סע' ב') דמשמע דס""ל דיכול לצרף ב' מחיצות מרוחקות אפי' כשהם בחוץ [והחזו""א (סי' ס""ה ס""ק ע') כתב סברא ליישב דע""י מחיצה ג' תו לא הוי רה""ר אלא כרמלית והרבנן הקילו לצרפו לעוד ז' טפחים, אבל החזו""א העלה דהר""ן מיירי דוקא במקורה, ודברי הגר""א צ""ע]}, ועי' מש""כ לקמן סי' שנ""ח סע' ב'"	סימן שמה סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגג הבולט על מחיצות הבית 1) יותר מד' טפחים 2) פחות מד' טפחים?	"1) כתב הרא""ש דכיון דאין כאן מחיצות הניכרות א""א לומר גוד אסיק וכל הגג הוי ככרמלית [דא""א להיות מקום פטור דאין מקום פטור רחב ד' טפחים, והא דאמרינן אין כרמלית למעלה מי' היינו אם מתחיל ע""ג הקרקע אבל פשוט דאינו עולה יותר מי' טפחים מעל גבי הגג (ב""י, מ""ב ס""ק ס""ז)], אכן הא""ר וגר""א הביאו מכמה ראשונים שחולקים על הרא""ש וס""ל דאין שייך כרמלית למעלה מקרקע עשרה טפחים כלל וא""כ כולו הוי מקום פטור, ולהלכה מבואר מביה""ל (ד""ה גג) דאינו מקיל כשאר ראשונים אלא בעוד צירוף, אכן במ""ב לקמן (סי' שנ""ג ס""ק ח') סותם להקל כשאר ראשונים, וצ""ע 2) המג""א לקמן (סי' שע""ד ס""ק ה') הביא מתוס' דכל הגג שלמעלה מהבית הוי כרה""י [דרה""י עולה עד לרקיע (גר""ז סע' כ""ג)] והא דאסור לטלטל עליו מפני שהוא פרוץ במילואו לבליטה, וזהו דוקא בבליטה שרחב ד' והוי כרמלית אבל בליטה פחות מד' הוי מקום פטור ומותר לטלטל על הגג, אכן כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק י') דסתימת שאר הפוסקים משמע כהרא""ש דאפי' בבליטה כל דהו נעשית כל הגג ככרמלית, אמנם הכריע הביה""ל (ד""ה גג) דיש לצרף דעת הגר""א וא""ר עם המג""א להקל בבליטה פחותה מד' טפחים, אבל הערוה""ש (סע' מ""ב) סותם להחמיר כהרא""ש לגמרי, והחזו""א כתב דפשוט דמותר בבליטה פחות מחצי טפח [ואפשר עד טפח] דמבואר מתוס' עירובין (פ""ט ע""א) דהיכא דליכא בקיעת גדיים מצי למימר גוד אחית [אפי' באופן דלא מצי למימר פי תקרה כגון כי ארזילא] ומבואר בשבת (ק""א ע""א) דליכא בקיעת גדיים בעמוד רחב ד' למעלה ורחב ג' למטה, ויש להסתפק אם הוא חצי טפח או טפח שלם, אמנם מלשון ""משהו"" בביה""ל אינו משמע כן, וצריך לדחוק דלאו דוקא הוא, וצ""ע."	סימן שמה סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבליטה מצד אחד פחות מד' טפחים?	"כיון שיש ג' מחיצות והוא פרוץ במילואו למקום פטור מותר לטלטל על כל הגג, ואפי' הבליטה נעשית כחורי רה""י (אבן העוזר עירובין פ""ט ע""א, יד אפרים סי' שע""ד סע' ה', מ""ב דרשו)"	סימן שמה סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש חלון פתוח בין הבית להגג?	"בודאי מותר לטלטל בכל הגג דהוי כחורי רה""י, ודוקא בחלון ד' על ד' (ביה""ל ואם)"	סימן שמה סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזיזין הבולטים מן הכותל?	"הוו כמו גגין דאם אין בה חלון פתוח להם הוי ככרמלית, ואם יש להם חלון הוי כחורי רה""י"	סימן שמה סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחורי כרמלית?	"איתא בגמ' (עירובין פ""ז ע""ב) אין חורין לכרמלית, ואפי' רב אשי לא חלק בדין אלא דאמר שינוייא אחרינא (רא""ש), וממילא הוי כמו חורי רה""ר דפחות מג' הוי כקרקע כרמלית, יותר מג' עד י' ורחב ד' הוי כרמלית ואם אינו רחב ד' הוי מקום פטור [ואפי' למ""ד מצא מין את מינו היינו דוקא באמצע הכרמלית ולא בצד הכרמלית (ביה""ל ד""ה חורי), והיינו כשהוא למעלה מג' טפחים אבל למטה מג' טפחים מבואר בגמ' דבין לחיים אמרינן מצא מין את מינו (גר""ז קו""א ס""ק ג')], ולמעלה מי' ורחב ד' הוי כרה""י ופחות מד' הוי מקום פטור (מ""ב ס""ק ע""א)"	סימן שמה סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם החור מפולש גם לרה""י?"	"אז דינו כחורי רה""י (מ""ב ס""ק ע')"	סימן שמה סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל של כרלמית?	"יש לה קולי רה""ר דאינה עולה אלא י' טפחים, ויש לה קולי רה""י דצריך ד' על ד'"	סימן שמה סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעמוד שאינה גבוה י' אבל רחב ד', ויש עליו קנה?	"אם העמוד ברה""ר, י' טפחים למעלה מהעמוד או ע""ג הקנה נחשב כמקום פטור (מ""ב ס""ק ע""ד), ואם העמוד ברה""י כולו כרה""י (שעה""צ ס""ק ע""ד)"	סימן שמה סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין מים בתוך הים?	משחינן י' טפחים ממים ורק למעלה מזה הוי מקום פטור	סימן שמה סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה ליכא מחיצות בים?	"כתב המג""א (ס""ק י""ד) דאין לתרץ מפני שהספינות מבטלי המחיצות דא""כ יהיה כרה""ר, אלא פי' דשפתו אינו מתלקט י' בתוך ד' אמות, אבל אם יש גומא עמוק י' בתוך הים מדאורייתא הוי רה""י, ומ""מ הוי כרמלית מדרבנן דומיא דקרפף שלא הוקף לדירה [לפי המחה""ש מיירי בגומא יותר מבית סאתים כמו קרפף, ולפי הפמ""ג (א""א ס""ק י""ד) מיירי אפי' בפחות מבית סאתים דאינו דומה לבור מלא מים דהתם הוי רה""י גמורה משא""כ הכא אינו ניכר מחיצות הגומא כלל שהמים מכסים את כולו בשוה, והביה""ל לעיל (סע' י""ד ד""ה כגון) רק הביא הפמ""ג]"	סימן שמה סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום פטור בכרמלית?	"רש""י והרשב""א ס""ל דיש מקום פטור בכרמלית, אבל הר""ן בשם אחרים והרמב""ם ס""ל דאמרינן מצא מין את מינו וחוזר וניעור והוי כרמלית וכמ""ש בעירובין (ט' ע""א) [ותי' החזו""א (או""ח סי' ע""ג ס""ק ד', סי' צ""ו ס""ק י""ג) דרש""י ורשב""א מודים דאמרינן מצא מין את מינו במקום פטור תוך ג' לקרקע ופרוץ לכרמלית ברחבו ד' טפחים], [וביאר הערוה""ש (סע' מ""ה) המח' ע""פ דרכו דדוקא ברה""ר שיש רבים שמפריעים אותו צריך מקום דניחא תשמישתיה ולא ברה""י ולא בכרמלית, וזהו דעת הר''ן ורמב""ם, אבל רש""י ורשב""א ס""ל דנהי דמסברא לא יהא מקום פטור מ""מ א""א לכרמלית להיות חמיר טפי מרה""ר,] והשני דעות מובאים ברמ""א, ואע""פ שמשמע מב""י דאפי' חוזר וניעור אפי' בעמוד גבוה י' שאינו רחב ד', מ""מ פשוט להמ""ב (ס""ק פ""ו, שעה""צ ס""ק ע""ה) דלמעלה מי' פשוט דלא אמרינן חוזר וניעור (עי' בית מאיר ורע""א), ולהלכה אע""פ שכמה אחרונים מחמירים כהר""ן (מ""ב ס""ק פ""ז) מ""מ כתב הביה""ל (ד""ה ויש) דמבואר ממאירי ורבינו ירוחם ג""כ כרש""י ורשב""א וממילא במקום הדחק אפשר דיש להקל"	סימן שמה סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למ""ד מצא מין את מינו, עד כמה עולה הכרמלית שעל גבי המקום פטור?"	"{נראה פשוט דרק עולה איזה טפחים עד שהוא שוה לשאר הכרמלית דדוקא באותו מקום שייך מצא מין את מינו אבל אינו עולה י' טפחים שלמים למעלה (עם ר""י באק)} "	סימן שמה סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחריץ עמוק יותר מי' טפחים ואינו רחב ד'?	"כתב הרמ""א דלמ""ד דאמרינן מצא מין את מינו וכו' הוי ככרמלית דהרי הוא בטל להכרמלית, ואינו דומה לעמוד גבוה י' טפחים דאמרינן דאינו בטל להכרמלית (מ""ב ס""ק פ""ו), וביאר הערוה""ש (סע' מ""ד) כיון דהכרמלית מסבב החריץ בעל כרחך גם הוא כרמלית דנכלל בתוכו"	סימן שמה סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעמוד שאריך וקטין?	"אפי' אם הוא ארוך אלף אמה הוי מקום פטור אם אינו רחב ד' טפחים (מג""א ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק פ""א) ולא מהני מה שיכול לרבע דלמעשה לא ניחא תשמישתיה (ערוה""ש סע' מ""ה)"	סימן שמה סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש ב' מחיצות ואין ביניהם ד' טפחים?	"הוי מקום פטור, ומכאן דייק המג""א (ס""ק ט""ז) דאין עובי המחיצות מצטרפות לשיעור ד' טפחים, ועי' לעיל סע' א' (מ""ב ס""ק פ""ד), אמנם כשהוא ברה""י דינו כרה""י (רמ""א), וביאר הערוה""ש (סע' מ""ה) דדוקא ברה""ר בעינן תשמיש שנוח לרבים דיש שם רבים שמפריעים התשמיש דלא ניחא אבל ברה""י ליכא רבים להפריע וא""כ כל מקום הוי ניחא ליה ליחיד"	סימן שמה סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בעמוד גבוה י' ורחב ד' שנעץ ע""ג יתד?"	"מבואר בגמ' עירובין (ע""ח ע""א) דעדיין יש עליו דין רה""י דראוי לתלות בו, אבל הב""י הביא מרמב""ם פירוש אחר בגמ' דנעשה כרמלית ומודדין מראש היתד, ותמה הב""י למה אינו מובא בפוסקים, ותי' הערוה""ש (סע' מ""ו) מפני שהרמב""ם היה לו גירסא אחרת בגמ' דלא כרש""י ותוס'"	סימן שמה סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש פסי ביראות בחוץ לארץ?	"איתא בגמ' עירובין (כ""א ע""א) דליכא פסי ביראות בחו""ל דלא שכיחי מתיבתא, וממילא כתב הדרכ""מ (ס""ק ד') בשם האו""ז דאם הולך ללמוד תורה וכיוצא בו לדבר מצוה וגם צריכים מים מותר ע""י פסי ביראות"	סימן שמה סעיף יח-יט		
